בטיחות אש בבית: גלאי עשן, מטף ותוכנית מילוט שכל משפחה צריכה
רוב השריפות בבית מתחילות מדברים קטנים. כך מתקינים גלאי עשן, בוחרים מטף, מונעים סכנות במטבח ובונים תוכנית מילוט משפחתית.
כשמדברים על מיגון הבית, רוב האנשים חושבים על פורצים. אבל אחת הסכנות הממשיות ביותר לבית ולמשפחה היא שריפה. שריפות בבתים מתחילות לרוב מדברים יומיומיים: מחבת שנשכחה על האש, מפצל חשמל עמוס מדי, תנור חימום ליד וילון או נר שדלק בלי השגחה. הן מתפשטות מהר מאוד, והעשן מסוכן אפילו יותר מהלהבות עצמן. החדשות הטובות הן שרוב השריפות ניתנות למניעה, ושצעדים פשוטים יכולים להציל חיים. במדריך הזה נעבור על הדברים החשובים ביותר.
גלאי עשן: הציוד הזול שמציל חיים
גלאי עשן הוא מכשיר קטן וזול שמתריע ברגע שמתחיל עשן, עוד לפני שמישהו מרגיש. הוא חשוב במיוחד בלילה, כשכולם ישנים, ועשן יכול להתפשט בבית בלי שאיש יתעורר. בבתים חדשים בישראל קיימות דרישות להתקנת גלאים, אבל גם בבתים ישנים מומלץ מאוד להתקין אותם.
המקומות החשובים ביותר הם המסדרון שליד חדרי השינה, הסלון וכל קומה בבית. במטבח עצמו עדיף להימנע מגלאי עשן רגיל, משום שאדי בישול עלולים להפעיל אותו, ולשקול גלאי חום או למקם את הגלאי מעט רחוק יותר. בדקו את הגלאים פעם בחודש בלחיצה על כפתור הבדיקה, החליפו סוללות לפי הוראות היצרן, והחליפו את הגלאי כולו כשמגיע מועד התפוגה שלו.
מטף ושמיכת כיבוי
בכל בית כדאי להחזיק לפחות מטף אחד, במקום נגיש ובולט, רצוי ליד המטבח או ביציאה ממנו. המטפים הביתיים הנפוצים הם מטפי אבקה, שמתאימים לרוב סוגי השריפות הביתיות. חשוב לקרוא את ההוראות מראש, ולהכיר את העיקרון הבסיסי: לשלוף את הנצרה, לכוון לבסיס האש ולא ללהבות, ללחוץ על הידית ולהזיז את הזרנוק מצד לצד.
שמיכת כיבוי היא פתרון פשוט ויעיל לשריפות קטנות במטבח, ובמיוחד לשמן בוער במחבת. מניחים אותה על המחבת, מכבים את הכיריים ומשאירים עד שהכול מתקרר. לעולם אין לשפוך מים על שמן בוער – זה גורם להתזה והתפשטות מסוכנת של האש. כדאי לזכור שמטף נועד לשריפה קטנה בתחילתה. אם האש מתפשטת, אל תנסו להיות גיבורים: צאו מהבית והזעיקו את כבאות והצלה.
כדאי גם לבדוק את המטף עצמו מדי פעם. במטפים רבים יש מד לחץ קטן, שהמחוג שלו צריך להיות באזור הירוק. מטף שעבר את מועד הבדיקה, שהנצרה שלו חסרה או שהוא נראה פגום, צריך לעבור בדיקה אצל גורם מוסמך או להיות מוחלף. מטף לא תקין נותן תחושת ביטחון מזויפת, וזה אולי מסוכן יותר מאשר לא להחזיק מטף בכלל.
המטבח: נקודת הסיכון הראשונה
חלק גדול מהשריפות בבתים מתחילות במטבח. כמה כללים פשוטים מקטינים את הסיכון באופן משמעותי:
- לא להשאיר כיריים דולקות בלי השגחה, גם לא לדקה "רק לענות לטלפון".
- להרחיק מגבות, מטפחות נייר ווילונות מהכיריים.
- לנקות באופן קבוע שומן שמצטבר על הכיריים ובקולט האדים.
- לסובב את ידיות הסירים פנימה, כדי שילדים לא יפילו אותם.
- לכבות את ברז הגז הראשי כשיוצאים מהבית לזמן ארוך.
- להשתמש בטיימר כשמבשלים או אופים לזמן ארוך.
חשמל, חימום ונרות
מערכת חשמל ישנה או עמוסה היא גורם סיכון מוכר. סימנים לבעיה הם שקעים חמים למגע, ריח של פלסטיק שרוף, מפסקים שקופצים שוב ושוב או אורות מהבהבים. במקרים כאלה יש להזמין חשמלאי מוסמך ולא לחכות. הימנעו מחיבור מפצלים זה לזה, ואל תעבירו כבלים מתחת לשטיחים, שם הם עלולים להישחק ולהתחמם.
בחורף, תנורי חימום הם אחד הגורמים העיקריים לשריפות. הציבו אותם במרחק בטוח מווילונות, מספות ומבגדים, אל תייבשו עליהם כביסה ואל תשאירו אותם דולקים כשאתם ישנים או יוצאים מהבית. נרות שבת, נרות חנוכה ונרות נוי צריכים לעמוד על משטח יציב, רחוק מחומרים דליקים ומהישג ידם של ילדים ובעלי חיים.
תוכנית מילוט משפחתית
בשריפה אמיתית, יש לעיתים רק דקות ספורות לצאת מהבית. כדי שהזמן הזה ינוצל נכון, כדאי שלכל משפחה תהיה תוכנית מילוט פשוטה. שבו יחד, ציירו את מפת הבית וסמנו שתי דרכי יציאה מכל חדר, אם אפשר. קבעו נקודת מפגש קבועה מחוץ לבית, כמו עמוד תאורה או בית של שכן, כדי שתוכלו לדעת מהר אם כולם יצאו.
למדו את הילדים כמה כללים בסיסיים: להתכופף נמוך מתחת לעשן, לבדוק בגב היד אם דלת חמה לפני שפותחים אותה, לא להתחבא מתחת למיטה או בארון, ולעולם לא לחזור פנימה לקחת חפצים או בעלי חיים. תרגלו את התוכנית לפחות פעם בשנה, ובדקו שהמפתחות לדלתות ולסורגים נגישים ושאפשר לפתוח אותם בקלות גם בחושך.
בתים פרטיים וחצרות
בבתים פרטיים, במושבים וביישובים הסמוכים לשטחים פתוחים, קיימת גם סכנה של שריפות חוץ, במיוחד בסוף הקיץ ובסתיו. עשבים יבשים, ערמות גזם וחומרי בעירה ליד הבית יכולים להפוך לגשר שמוביל את האש מהשטח הפתוח אל הבית. כדאי לשמור על רצועה נקייה מעשבייה יבשה סביב הבית, לפנות גזם באופן קבוע ולא לאחסן עצים להסקה או מכלי גז צמוד לקירות.
מכלי גז לבישול צריכים להיות מותקנים על ידי חברת גז מורשית, מחוץ לבית, במקום מאוורר ומוגן. אם אתם מריחים גז, אל תדליקו אורות ואל תפעילו מכשירים חשמליים, פתחו חלונות, סגרו את ברז הגז וצאו החוצה, ומשם התקשרו לחברת הגז ולשירותי החירום.
לסיכום, בטיחות אש בבית מתחילה בהרגלים קטנים ובציוד בסיסי: גלאי עשן תקינים, מטף ושמיכת כיבוי במקום נגיש, זהירות במטבח ובשימוש בחשמל ובחימום, ותוכנית מילוט שכל בני הבית מכירים. הכנה של שעה אחת היום יכולה לעשות את כל ההבדל ביום שבו, בתקווה, לא תצטרכו אותה.
