התיישבות עולי מרכז אירופה

אחת מתרומותיהם המרכזיות הייתה בתחום ההתיישבות החקלאית. עולי מרכז אירופה העשירו את הארץ בייסדם קיבוצים, מושבים ויישובים עירוניים. כעשרים אחוזים מעולי מרכז אירופה בין השנים 1939-1936 פנו להתיישבות חקלאית, אחוז גבוה במקצת ממשקל האוכלוסייה היהודית הכפרית בארץ.

במרוצת השנים הוקמו קיבוצים ומושבים רבים על ידי גרעינים של התנועות הציוניות החלוציות ממרכז אירופה. בראשית שנות העשרים למאה שעברה הוקמו על ידי עולים אלה קיבוצים חפציבה (1922), בית זרע (1926). קבוצת 'חירות' עלתה ארצה לפני עליית הנאצים לשלטון ונטלה חלק בהקמת קיבוץ גבעת ברנר (1928). עם בוא העלייה ההמונית עשרות חברות-נוער מגרמניה, אוסטריה וצ'כיה הקימו או השלימו קיבוצים ומושבים ואין כמעט קיבוץ שלא קלט עולים מגרמניה ומשאר ארצות מרכז ומערב אירופה. 41 קיבוצים הוקמו בעזרת גרעינים ממרכז –אירופה, 18 מהם על ידי עליית הנוער ממרכז-אירופה. כמו מצובה, אלונים, מנרה, שובל, עין דור, שדה אליהו. חלק מהקיבוצים הוקמו על ידי גרעינים חלוצים: מעין צבי, כפר רופין, כפר המכבי, גלעד, דורות, הזורע, כפר מסריק, יבנה, כפר סולד.

העולים ממרכז אירופה התחלקו לשלוש קטגוריות דומות בגודלן: כשליש הצטרפו לקיבוצים וותיקים או הקימו קיבוצים חדשים; כשליש הצטרפו כפרטים או במסגרת של קבוצות קונות למושבות ולמושבים וותיקים ביניהם: פרדס חנה, בנימינה, וכן במושב באר טוביה; כשליש הקימו כפרים חדשים. התיישבות בכפרים מבחינות רבות מהווה תרומה ייחודית להתיישבות חקלאית בארץ.

לאותם חברי קיבוצים יוצאי מרכז אירופה הייתה במרוצת השנים השפעה ייחודית על התפתחות החברה הקיבוצית שבבנייתה לקחו חלק בשנות השלושים. הדעה הקדומה שהתגבשה בעניין אי התאמתם להתיישבות עצמאית, עמדה בניגוד לעובדת הסתגלותם לחיי הקיבוץ. בתוך הכלל היו שהבחינו ביתרונותיהם של עולי מרכז אירופה על אחרים, דווקא משום שאימצו אימוץ מלא ושלם את עקרונות הקיבוץ. התכונות שציינו אותם כאנשי עבודה חרוצים, אחראים ויעילים, כמכבדי חוק וסדר וכן כשוחרי תרבות ואורח-חיים אסתטי, לכל אלה הייתה השפעה כללית חשובה וחיובית שזיכתה עלייה זו בהערכה בשנים הבאות.

תרומה משמעותית של העלייה ממרכז אירופה שבאו לארץ בתקופת העלייה החמישית להתיישבות הכפרית בארץ הייתה הקמת 'כפרי המעמד הבינוני' ופיתוחם. המתיישבים הקימו משקים על שטחים מצומצמים, ואשר התבססו על עבודה עצמית וארגון קואופרטיבי של אספקה ושיווק. התיישבות זו של המעמד הבינוני הציגה דגם התיישבותי חדש שהיה מעין תצורת ביניים בין המושבה לבין מושב העובדים. במושבים אלו נחשב כל אחד מן המשקים ליחידה פרטית, אך התקיים שיתוף קואופרטיבי בין היחידות המשקיות בכל הקשור למכירת התוצרת ואספקת חומרי הגלם. 12 ישובים חדשים הוקמו על ידי עולי מרכז אירופה. רמות השבים, רמת הדר, נהריה, מגד, כפר ביאליק, כפר ידידיה, שדה ורבורג, שבי ציון וכפר שמריהו ובית יצחק.

במוזיאון ל'יהדות דוברת גרמנית, מרכז מורשת הייקים' מוצגת תערוכת קבע בנושא תרומתם של הייקים להתיישבות ולחקלאות בארץ ישראל.


מחקר וכתיבה: ד"ר רפאלה סטנקביץ

Dr. Rafaela Stankevich
Historikerin und Autorin


אתר בדיקות - פרטי קשר
טלפון 03-5164461
פקס 03-5164435
אימייל info@irgun-jeckes.org
אתר http://yeke-yishuvim.org.il
כתובת

יגאל אלון 157 תל אביב- יפו ת.ד. 1480 מיקוד 61914

שעות להתקשרות 16:00-08:00
סגור