חצי הכוס
ירושלים: בכל מקום מכפישים את ירושלים, המתחרדת, המלוכלכת, הצפופה, הענייה, האלימה, הטעונה מתח לאומי. ואני, נכספתי לירושלים. (אני בים ולבי בי-ם). בפאתי לטרון הודיע הקריין – עומס פקוק משורש עד מוצא. חתכתי ימינה לבית-שמש ונסקתי בדרך היער הירוק ומרחיב-הלב בואך עין-כרם והר הרצל. בפסגת ההר חלפה בלחש רכבת קלה בחלונותיה דמויות נינוחות. אירופה. אחר-כך נתגלתה העיר בכל הדרה. גלשתי בשדרות בייט המרופדות בערוגות צבעוניות עד לגן הבוטני ועמק המצלבה, פארק יפהפה, רחב, צובט-לב בעיבורה של עיר. משם לרחוב עזה שאינו משתנה מאז ימי ילדותי, ולכיכר סלמה הזרועה פרחים לוהטים. לאחריה, במורד ז'בוטינסקי מתגלות החומות ותחנת הרוח ועמק רפאים החילונית והבוהמית. עיר נפלאה.

פמיניזם: מעל כל במה מתנבאים בעניין אפלייתן של נשים. על שעדיין אינן תופסות את העמדות הראויות להן. אני מונה שלוש מפלגות שבראשן נשים, קדימה (עד לא מזמן), עבודה ומר"ץ. אני זוכר יושבת-ראש כנסת מורתית ונמרצת, נשיאת בית-משפט עליון, מנכ"לית של הבנק הגדול במדינה, מנכ"ליות של תנובה ושטראוס, נשיאת אוניברסיטה, סופרות מצליחות, מאות מנהלות מפעלים וחברות. בפוליטיקה ובאקדמיה יש עוד להתאמץ אך הכוס כבר חצי מלאה.

אפליה עדתית: פוליטיקאים מחפשי-קוניוקטורה ועסקנים רוויי תסכול שולפים חדשות לבקרים את טיעוני האפליה העדתית שעודה מתקיימת, לכאורה, בחברה הישראלית. האמנם? איך יודעים? רוב רובם של בני הדור השלישי הינם כבר בני-תערובת, תמהיל גמור של בני כל העדות. אפליה חברתית על בסיס עדתי, שאכן התקיימה אינה אלא הד לשנים עברו. היו לנו כבר נשיא ממוצא מזרחי, ורמטכ"לים ממוצא מזרחי, ושרים וחברי-כנסת, אנשי עסקים ותעשייה ומרצים באוניברסיטה, בקיצור מכל טוב. אין תמה אפוא שעיקר מחלצי השד מהבקבוק הם רבנים ושליחיהם הפוליטיקאים מן המגזר הדתי-חרדי, שעדיין מבקשים לקיים חברה פלגנית, לבדל מזרחיים מאשכנזים ולגמד נשים למעלת נשלטות המייצרות פרו ורבו. אלא שבחצי הכוס המלאה ניתן כבר להבחין גם אצלם, בנשים הקמות על משעבדיהן.

יהודים –ערבים: מסובך מאד. מצד אחד מסתמנת בקרב ערביי ישראל מגמת השתלבות עם תגובות מעודדות במגזרים שונים, אף חשובים, בחברה הישראלית. מצד שני מתחזקים הכוחות, בשני העמים, הנזעקים לפלג ולבדל. ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות והתיאולוגיות במרחב המזרח-תיכוני מרמזות על תהליכים סותרים. ימים יגידו...

עניינים ארגוניים
מרדכי וירשובסקי ז"ל: איש נדיר. הומניסט. אידיאליסט. שוחר שוויון אמיתי. חבל שהלך. (ראו חדשות הארגון בגיליון זה)

חברים חדשים: הארגון מגמיש את כלליו העוסקים בקבלתם של חברים חדשים. (ראו חדשות הארגון בגיליון זה). גם שם הארגון עומד בפני שינוי, בכיוון המסמן פתיחות גדולה יותר.

מרחב מוגן: בית ההורים ע"ש מוזס בירושלים היה לחלוץ הדיור המוגן בנושא מרחב מוגן. ברכות. (ראו 'עלי ביתנו' בגיליון זה)

שלכם תמיד
מיכה לימור