אודות כפר ביאליק

כפר ביאליק הוא יישוב כפרי באזור הקריות, ששוכן בצמוד לקריית ביאליק, אך שייך מוניציפלית למועצה האזורית זבולון. הכפר שנוסד בשנת 1934, כולל כיום משקים חקלאיים ומשפחות תושבים, שבנו את ביתם בשטח הכפר, אך אינן עוסקות בחקלאות.

את התושבים מייצגים שני גופים: האחד, ועד מקומי, אשר נבחר על-ידי כלל תושבי המושב, מטפל בענייניהם ומייצג אותם כלפי המועצה. השני, וועד האגודה החקלאית, שמייצג המשפחות החקלאיות.

כפר ביאליק נוסד על ידי עולים מגרמניה, שהתיישבו על אדמות הקרן הקיימת לישראל. היו אלו 28 משפחות של עולים מגרמניה, שחלמו על הקמת יישוב חקלאי בארץ ישראל. הכפר הוכרז רשמית כיישוב חקלאי שיתופי, ב-9 ביולי 1943. לכפר החדש הצטרפו גם מספר מדריכים חקלאים. טרם העלייה על הקרקע, עברו המייסדים הכשרה חקלאית בנהלל.

כאשר התלבטו המייסדים כיצד לקרוא ליישוב שלהם, עלתה הצעה, להנציח את המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק, שנפטר חודש לפני העלייה לקרקע.

בהמשך שנות קיומו, הפכה האגודה השיתופית למושב שיתופי, אך מאפייני המושב השיתופי הקלאסי נעלמו ממנו. כך לדוגמא, חברי המושב לא קיימו סידור עבודה ולא חיו על-פי תקציב קיום. ב-1956, כאשר כפר ביאליק "חגג בר מצווה", הצטרפו אל משפחות המייסדים כ-50 משפחות נוספות.