|
|
 |
| איפה שבאו "ייקים" - הביאו עמם גם קולטורה |
 |
|
 |
|
|
|
|
|
| הגיעה קבוצה מיוצאי תנועת הבונים בגרמניה לגדרה והתישבה בשתי רפתות של איכרי המושבה. לקבוצה הצטרפו עולים מטרנסילבניה ומהונגריה. |
|
| עברה הקבוצה למחנה זמני בסמוך לגדרה וחבריה עבדו אצל איכרי גדרה, בפלוגת הנמל בתל אביב, במפעל המלח בסדום ובבניין בירושלים. |
|
| עלו חברי הגרעין על הקרקע והקימו בסמוך לגדרה את קיבוץ "שער הנגב". הקיבוץ הוקם במתכונת "חומה ומגדל". השטח שהועמד לרשותם היה מצומצם וכל קידוחי המים נכשלו. משהתברר שלא ירכשו עבורם קרקעות נוספות ביקשו המתישבים לעבור למקום אחר ראוי יותר להתישבות. |
|
| עבר הקיבוץ לנקודת הקבע במרחק 300 מטר מגבול סוריה. |
|
| הושלם מעבר הקיבוץ מגדרה לצפון (בשטחים ובמבנים שהתפנו הוקם קיבוץ חפץ חיים). בשנים הראשונות התמודדו המתיישבים עם מחלת הקדחת ועם בעיות ביטחון. במקביל הושקעו מאמצים גדולים בחינוך הילדים ובגיבוש תרבות מקומית שכללה פעילות מקהלות, להקות מוסיקליות ותזמורות. |
|
| כפר סאלד הותקף בידי כוחות צבא סוריים ומאות כפריים מהסביבה. בשל הסכנה פונו ילדי הקיבוץ למספר חודשים לעין חרוד. |
|
| בעקבות הפילוג בתנועת "הקיבוץ המאוחד" עברו כמחצית מחברי כפר סאלד לקיבוץ גבעת חיים איחוד. כעבור זמן קצר החלו להגיע לקיבוץ גרעינים של תנועת דרור" מדרום אמריקה, בעיקר מברזיל, וגרעינים מישראל. |
|
| עבר הקיבוץ תהליכי הפרטה. כיום ענפי המשק בקיבוץ הם: תעשיה ("מפעל לורדן" ליצור סוללות למיזוג אוויר), חקלאות (מטעים, פרדס, גדולי שדה, בקר, לול), תיירות (אירוח כפרי). |
|
|
|
|
|
 |
|
שנים ראשונות
|
|
בשנים הראשונות השקיעו החברים הרבה זמן, מחשבה ויצירה בחינוך הילדים, בקיום חוגי לימוד ועיון למבוגרים וכן גיבוש תרבות מקומית מיוחדת
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|