אור יקרות
אירגון יוצאי מרכז אירופה
אור יקרות
החותרים
הפלוגה הימית בירקון


החכרת אדמות נויהרדטהוף
1941

חברת נוער (עולה ג) מגרמניה ומצכיה, שהגיעה לאשדות יעקב, מקימה את פלוגת "החותרים" – פלוגה שמטרתה לשמור על העבודה העברית בנמל חיפה ולעסוק בדיג ימי

1943

פלוגת החותרים מצטרפת לתנועת הקיבוץ המאוחד

1948
אחרי שהשתתפו במצור ובכיבוש של הכפר טירה, החלה חברי הקבוצה להתבסס במקום ולהקים משק חקלאי.
1949
הצטרפו לקיבוץ קבוצות אחדות של ניצולי שואה מצ''''כיה, רובם בוגרי תנועות נוער. באותה תקופה נקלטו גם עולים מארצות נוספות, ביניהם חברי קבוצת ''''חנה סנש'''' מהונגריה וסלובקיה,
1952

הקיבוץ עובר ליישוב הקבע שלו, כ-2 ק"מ דרומית-מערבית לטירה, והמשק מתחיל להתבסס

1972
בקיבוץ נחנך מפעל "רשת-או-פלסט", המייצר רשתות יצוקות מפלסטיק
1975

חדר האוכל החדש נחנך, ומחליף את הצריף השוודי ששימש עד לאותה תקופה כחדר אוכל ומטבח

2007

לאחר שהקיבוץ קורס מבחינה כלכלית מאושר הסדר נושים שבעקבותיו מאוגד ענף החקלאות של הקיבוץ כתאגיד עצמאי בשותפות

 

הקמת היישוב
קיבוץ החותרים הוא קיבוץ של התנועה הקיבוצית המאוחדת השוכן דרומית לחיפה וסמוך לטירת הכרמל. מוניציפלית משתייך הקיבוץ למועצה האזורית חוף הכרמל.


בדצמבר 1941 הקימה חברת נוער עולה ג מאשדות יעקב, שהגיעה מצכיה ומגרמניה, את פלוגת "החותרים" בקריית חיים. הפלוגה הוקמה במטרה לשמור על העבודה העברית בנמל חיפה ולעסוק בדיג. חברי הפלוגה שאפו להקים בהמשך קיבוץ ימי. ב-1 בינואר 1943 הצטרפה הפלוגה לתנועת הקיבוץ המאוחד. במהלך שנת 1943 הצטרפה אליהם קבוצת נוער עולה, שקיבלה הכשרה בשדה נחום ובגבעת חיים ואשר התאחדה עם קבוצת בנות ממשק הפועלות "עיינות".


החברה ידעה חבלי התאקלמות ו"סגירת פערים" בין הצכים, שהיו יוצאי תנועת הנוער "
בלאו וייס" (כחול-לבן) ושרובם היו "בני טובים", לבין יוצאי גרמניה, שחיו שש שנים תחת המשטר הנאצי. מספרים שהידוק היחסים בין הקבוצות התאפשר לא מעט הודות למדריך החברה, מיכאל (מישה) בר-קמה.

 

מייסדי החותרים
מייסדי החותרים הם חברי נוער ג', יוצאי צ'כיה וגרמניה, שקיבלו הכשרתם באשדות יעקב ונתלכדו לגרעין בקריית חיים בדצמבר 1941
בתקופת מלחמת העולם השנייה ואחריה
במהלך שנות מלחמת העולם השנייה התגייסו חלק מחברי הקיבוץ לצבא הבריטי, לפלמ"ח ולמשמר החופים של ה"הגנה".
מלחמת העצמאות והשנים שאחריה
במהלך מלחמת העצמאות השתתפה מחלקת "החותרים" בקרבות לפריצת הדרך לגליל המערבי, בכיבוש הגליל המערבי ובכיבוש עמק זבולון ועכו
העשורים הראשונים – עלייה ותעשייה
השנים המאוחרות יותר התאפיינו בעיקר בקליטה של יחידים ושל משפחות כמובן, בקליטה של בני המשק שסיימו את שירותם הצבאי ושבו לקיבוץ.
קיבוץ החותרים כיום
בראשית שנות האלפיים קרס קיבוץ החותרים מבחינה כלכלית
  מפת האתר | צור קשר  
ארגון יוצאי מרכז אירופה  |  באדיבות משפחת פדרמן ורשת מלונות דן  סידיטק - בניית אתרים Signed by