בית ההבראה הצמחוני והאהוב של גבעת ברנר

בית ההבראה 'בית ישע' הוא תוצאת חלומן המשותף של ישע סמפטר ולאה ברלין. השתיים, שנפגשו בשנות ה-20 ברחובות, חלמו להקים מוסד צמחוני בכפר. חברי גבעת ברנר הסכימו שהשתיים ייקלטו כחברות בקיבוץ ויבנו את בית ההבראה הראשון בתנועה הקיבוצית.

באמצע שנות ה-30 נחנך בית ההבראה. בין דייריו ניתן היה למצוא יהודים מהתפוצות, חולים לאחר אשפוז, חיילים בריטים, אנשי פלמ"ח והגנה וחלוצים עבריים. כולם הגיעו לשם מפני שחיפשו שקט בכפר ואוכל בריא. לאה וישע האמינו שלאווירת הכפר סגולות מרפאות, וכך – בסיוע אדריכל הגנים ויינברג ועוזרו דוד קסטן – בנו סביב בית ההבראה גן יפהפה.

ישע, שהייתה אחראית על חיי התרבות והחברה במקום, ארגנה ערבי שירה והגות, ואילו לאה הייתה אחראית על הניהול השוטף של המקום. בשנת 1938, לאחר שישע נפטרה, הסבה לאה את שמו של בית ההבראה ל"בית ישע" והקפידה ביתר שאת על אופיו הצמחוני והבריא. לאחר ה"פילוג" עברה לאה לנצר סרני, ושרביט ההנהלה עבר לחברי הגבעה, שכבר לא הקפידו על המורשת הצמחונית של המקום.

בשנות ה-60 היה "בית ישע" לאחד ממקומות ההבראה הפופולריים ביותר בישראל. המקום היה אהוד במיוחד על ותיקי ההסתדרות, שזכו בו להשגחה רפואית צמודה. הפעילויות הלכו והתרחבו: ערבי תרבות, טיולים באיזור וסרטים בימי רביעי הוכנסו ל"תפריט" שהמקום הציע; המטבח של רינה, הגן של אריה ובלומה, החנות של ורה ליבק, החמ"ל של ורנר, הסיורים של אריה זליגפלד וה"קמפינלה" של שאול היו לחלק קבוע מהנוף.

חברים וחברות רבים בגבעת ברנר מצאו בענף האירוח תעסוקה מכובדת, אולם בשנות ה-80, לאחר מספר משברים כלכליים, נסגר בית ההבראה הוותיק וחדריו הוסבו למגורי חיילים ודיירים זמניים. בשנות ה-90 החלו להשכיר את חדרי הבית, וכיום ההרס של המקום – ובייחוד של הגן המרהיב שהוזנח – מהווים מחזה עגום למדיי...

(מקור: אתר קיבוץ גבעת ברנר)