מרבית חברי הקיבוץ עבדו באותה תקופה בעבודות-חוץ בפרדסי רחובות, בים המלח ובתחנת הכוח בנהריים. בד בבד, המשק החקלאי של הקיבוץ הלך והתפתח, ובהדרגה נוספו לו ענפים רבים: גן ירק, משתלה, כרם, פרדס, רפת ולול. כמו כן התפתחו בקיבוץ ענפי תעסוקה שאינם חקלאיים, כגון נגריה, קואופרטיב תחבורה, מסגריה ועוד.

בשל המחסור בקרקע חקלאית, פיתחו חברי הקיבוץ מפעלי תעשייה. תחילה הוקם מפעל השימורים "רימון" – חלוץ התעשייה הקיבוצית, ובעקבותיו הוקם בית החרושת "מטר" למוצרי השקיה. ראוי לציין שקיבוץ גבעת ברנר היה הקיבוץ הראשון בארץ שנפתח בו בית הבראה – "בית ישע".

בתקופת מלחמת העולם השנייה התגייסו רבים מחברי הקיבוץ לפלמ"ח, למשמר החופים ולצבא הבריטי. התקופה שלפני הקמת המדינה היה בגבעת ברנר בסיס של הפלמ"ח, וחברי ההגנה מהיישובים הסמוכים התאמנו במקום. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, בשנת 1944, יצא אנצו סרני, ממנהיגי המתיישבים, לשליחות באירופה עם צנחני היישוב. במשימה זו נתפס סרני והוצא להורג במחנה דכאו. 

(מקור: ד"ר רפאלה סטנקביץ')