קרוב ל-80 אלף נפשות דרות ברמות השבים, לבטח יישוב חשוב. אולם, מרביתן כתרנגולות ומיעוטן ב-50 משפחות. גם הן ייחודיות כי: קרוב ל-20 ראשי משפחה היו בחייהם הקודמים בגרמניה רופאים; 10 היו עורכי דין; וייתרם סוחרים.

ואז הופרעה פתאום מנוחתם של כפריי-הביצים וזה קרה כך: שוב הגשם ירד באופן פלסטיננסי אמיתי, בזרמים. במשרד היישוב ישבו שתי גברות. הדלת נפתחה ואדון בא לקראת אחת הגברות, קד קידה ומושיט לה ידו ואומר: טוסקניני! מזג האוויר אינו מתאים לה לבדיחות. אולם זו לא היתה בדיחה, לפניה עמד המאסטרו בליווי אשתו, ההוברמנים ומשה שלוש - ראש עריית תל-אביב, מזה יום אחד {21/10/36 – 15/11/36}.

הביאו לגברת טוסקניני ביצי רמות אמיתיים, שהוטלו ע"י תרנגולות מוזיקליות. הובא דבש ולבסוף הובא אף ענף עם תפוזים.

השמועה התפשטה במהירות. וכאשר מפאת הגשם המאסטרו חזר שוב למכוניתו, כבר הריעו לו רבים בצידי הדרך.

למחרת סיפרו בת"א כי טוסקניני קיבל מאנשי רמות השבים 10 תרנגולות ופרדס תפוזים שלם. הסיפור התאמת חלקית, רוקח בנאום חגיגי אמר: "איננו נותנים לך פרחים כי הם נובלים, אלא משהו בעל ערך ובר-קיימא". היישוב העברי נתן לטוסקניני במתנה קרקע יהודית – פרדס תפוזים ברמות השבים.

וטוסקניני בא שוב אלינו. יכולנו להכין את קבלת הפנים ולכלול בה את כל אהבתנו לשני האישים, טוסקניני והוברמן.

המכוניות באות. שורר שקט. מקהלת ילדים שרה בטון חרישי מנגינה עברית. האדונים מופיעים. הקהל פורץ במחיאות כפיים. ראש הוועד של רמות נושא נאום בעברית ובצרפתית. משה שלוש מגיש את תעודת הבעלות על הפרדס ואומר כמה מילים עבור העיר ת"א. טוסקניני חותם על תעודת-המתנה ועומד על הקרקע שלו. מחיאות כפיים. שותלים ברושים. טוסקניני לוקח מידי הגנן את האת ושותל במו ידיו. כולם עושים כדוגמתו. הגברת טוסקניני חוזרת לעץ שלה ומיישרת את הקרקע.

שלשה ילדים של תושבי הכפר מביאים סלים עם פרחים, ביצים, תפוזים ודבש – מוצרי כפרו של טוסקניני.

הילדון הנותן את הסל שלו לגברת טוסקניני, חיוור מרוב התרגשות וכאשר היא מבקשת ללטפו הוא כבר נעלם.

הילדונת המגישה לטוסקניני את תרומתה, מתרגשת ומוצצת אצבע; מדוע צוחקים ומדוע מסתכלים עליה בני כיתתה.

הילדה האחרת מושיטה את ידה להוברמן, היא קדה קידה עמוקה וחוזרת גאה ובחיוך של התעלות על בני כיתתה המקנאים. {ע"פ אימי היתה זאת אחותי רחל}.

דמעות בעיניו של המאסטרו "אחזור אליכם בקרוב" הוא מבקש ממשה שלוש, שיתרגם לילדים; ואנו מחכים שטוסקניני יחזור אלינו.

* המאמר באדיבות ראובן שטיינהארט