על האזור
החצר שנבנתה למען איכרי מטולה ב-1907 עברה מאז גלגולים רבים. בי"א באדר תר"פ (1920) התחולל כאן הקרב הציוני הראשון על קביעת גבולות הארץ. עמידת הגבורה ודמותו האגדית של יוסף טרומפלדור הפכו את תל-חי לאתר עלייה לרגל של אלפים מדי שנה. המטייל בשבילים המטפסים מחצר תל-חי לכפר גלעדי ימצא עדות לפועלם של ארבעה דורות בעמק החולה הפרוש לרגליו, ישקיף אל הגולן, החרמון והלבנון, וייהנה מהירוק ומן הפריחה.

גישה למסלול

ניסע בכביש מס' 90 מקריית שמונה צפונה, נפנה שמאלה, ושוב שמאלה, אל מכללת תל-חי. נשאיר את הרכב במגרש החנייה ונלך, בעקבות השילוט, אל חצר תל-חי. לאחר ביקור בחצר ההיסטורית נתחיל במסלול.

מסלול

 נצא משער החצר

 1 . מעלינו מתנשאים הרי נפתלי, מולנו הרי רמת הגולן, ולפנינו עמק החולה. ביום של ראות טובה נבחין בשטחי הביצה הגדולה של עמק החולה, שיובשו. בניגוד לתוכניות, לא קמו בשטח המיובש יישובים חדשים, והאדמות מעובדות בידי היישובים הוותיקים בעמק ובהר. במזרח העמק, למרגלות הגולן, נראה את שורת הקיבוצים שעלו על הקרקע לאחר מלחמת ששת הימים. נקיף את החצר ממערב ונצעד לאורך הגדר עד הכביש הפנימי של מכללת תל-חי.

2. לימיננו עצי חרוב גדולים, ובצילם אתר זיכרון  ליצחק רבין, שהיה מפקד מחלקת הפלמ"ח בכפר גלעדי ב-1942. במרכז האתר סלע בזלת שנבקע  לשניים ובלבו חקוק: "לא תרצח".

3. נשוב אל גדר מכללת תל חי ונגיע לפשפש קטן  אנחנו ב"שביל הפצועים". בתוואי זה נישאו הפצועים לכפר גלעדי, בלילה החשוך של האחד במרס 1920. מתחתינו "ואדי השומר", וממערב לו, "הר הפסלים". השם ניתן להר בזכות עשרות פסלים שהוצבו כאן ב"אירועי תל-חי לאמנות", נלך בשביל כ-400 מטרים ונגיע למרפסת התצפית

4. נפנק את עינינו בנוף הירוק, ננוח מעט ונשאף אוויר להמשך העלייה. כדאי לשים לב לייעור הבלתי שגרתי: נוסף על האורנים, ניטעו כאן גם כליל החורש; בעונת האביב הם מעניקים למסלול צבעוניות מרהיבה.

5. נחצה את הכביש ליד פסל "משה" של בוריס שץ. זהו דגם מוגדל של פסלו המקורי של האמן, שהוצב פה ב" תל-חי 94 ". "משה" עומד בגבו אל פסל האריה השואג" של תל חי , זאת על מנת לרמוז על היחסים המורכבים בין הפסל שץ, שייסד את "בצלאל" והיה מזכיר אגודת הפסלים, לבין אברהם מלניקוב, סגנו באגודה, שיצר את האנדרטה האמיתית "האריה השואג". בעוד האריה צופה למזרח - שחר התרבות, הוצב "משה" כשגבו לאריה ופניו לירושלים. כפסלים כן יוצריהם, קרובים אך בני-פלוגתא.
6. נגיע לכביש ונעלה אל "האריה השואג"  בתום קרב תל חי, בשתיים לפנות בוקר, נקברו ששת חלליו בכפר גלעדי.

בי"א באדר תרפ"ד הועברו הנה השישה ונטמנו בקבר אחים, הם ושני לוחמים נוספים שנפלו לפניהם ונקברו בתל-חי. בתצפית מהרחבה שלמרגלות האריה נראה את תל-חי של ימינו: את המכללה הצומחת וממלאת את הגבעה כולה, את בית ותיקי הגליל, את האכסניה החדשה בגגותיה האדומים ואת גן התעשייה. מסביב צופים בנו עמק החולה הפורח בעשרות יישוביו, רמת הגולן, החרמון ודרום לבנון. בבית הקברות של כפר גלעדי – תל חי חלקות אחדות: מדרום ל'אריה' - חלקת חברי תל-חי ומגיניה; מצפון החלקה הצבאית של כפר גלעדי; מצפון-מערב - חלקת "השומר" ובה טמונים רוב חברי הארגון. נצא מבית הקברות מערבה, ניכנס לכפר גלעדי ונעלה אל סליק ה"הגנה"

7. קיבוץ כפר גלעדי, שנוסד ב-1916 על ידי חברי"השומר", עסק כל השנים באיסוף נשק לביסוס כוח המגן העברי. מורשת ההתיישבות והביטחון הביאה להקמתם של 18 סליקים תת-קרקעיים. מהם שרדו שלושה, מדהימים בתחכום, בתעוזה ובתושייה שנדרשו לתפעולם. עד קום המדינה הם הוסתרו בהצלחה מעיני הבריטים, אפילו ב"שבת השחורה". רק 27 שנים לאחר הכרזת המדינה נחשפו הסליקים ביוזמת אנשי כפר גלעדי. בשנים האחרונות שוחזרו סליק "השומר" והסליק המרכזי של ה"הגנה" והם פתוחים לביקורי הקהל.

8. מהסליקים נלך ל"בית השומר" אנשי המקום יסבירו לנו איך להגיע. נעבור בדרכנו ליד פארק מגודר ונוכל לצפות בחוגלות, בשפני סלע ובצבאים. ארגון "השומר" נוסד על ידי אנשי העלייה השנייה במגמה לנהיג שמירה עברית. בן-גוריון קרא לו "הסבא של צה"ל", כי ראה בו את אביה של ה"הגנה", ובארגון ה'הגנה' ראה את אימו של צבא-ההגנה-לישראל.

9. מבית השומר נצא מערבה בכביש אספלט רחב עד השער המערבי של כפר גלעדי. כאן נחצה את כביש מס' 9977 ונלך בשוליו מזרחה, עד הדרך היורדת בתוך ואדי השומר. בחורף ובאביב מתקשטת הדרך בפריחה מרהיבה. אחרי שנעבור את פסל הרמזור, נאתר את הדרך העולה שמאלה לחצר תל-חי ונשוב אל הרכב במגרש החנייה. המסלול הינו מעגלי.

 (מקור: אתר צופית פורטל התיירות של ישראל)