כבר ב"פלוגה" בבית אלפא היו שתי בחורות. מרים שטראוס (מלמד) נשלחה במיוחד כדי לתגבר את "מטבח ההורים" הכשר (בבית אלפא התגוררו כמה הורים דתיים של חברים בעבורם החזיקו אנשי בית אלפא מטבח כשר). כמנהג הבנות באותה התקופה, מרים לבשה מכנסיים קצרים, דבר שלא היה מקובל על הורי החברים מבית אלפא, והם רטנו ולא הסתירו את התנגדותם לאופנה הזו.

סבינה בומבך (בינה הראל) הייתה אחראית למחסן הבגדים. מאחר ששרר מחסור בבגדים, היא הייתה לוקחת את הלבנים מהחברים בסוף יום העבודה, מכבסת ומחזירה להם בבוקר.
ערב יום העלייה הגיעו עוד שתי "סבינות" (לימים בינה הדר וסבינה אונא).
לני מרקוביץ שנועדה להיות החובשת, נשלחה להשתלם במקצוע ב"הדסה" בתל אביב והגיעה גם היא.
עוד היו דידו (ידידה) שילה, חנקה אור, עליזה גניאל ונעמי בורגר ואולי עוד אחת או שתיים.

לחלק מהמשפחות היו כבר ילדים, והאמהות נשארו איתם ברודגס עד שיהיו תנאים נאותים להביאם לטירת צבי.

עם העלייה על הקרקע בטירת צבי, בכ"א בתמוז תרצ"ז, היו בין המייסדים גם כמה משפחות. ממילא, התעורר מיד הצורך להתקין במקום מקווה. הרי לא היה שום יישוב יהודי במרחק של קילומטרים .

מחוץ לחומת הטירה הקיפו את היישוב בגדר כפולה. ממערב לגדר זרמו מי מעין אבו פרג' (היום 'מעין הטירה') בתעלה פתוחה. במקום קרוב לגדר, סכרו את התעלה בכמה קרשים כך שמצד אחד נוצרה בריכה קטנה, ומהצד האחר נוצר מפל מים קטן. הבריכה והמפל שימשו מקלחת ובעת הצורך גם מקווה.

היו כמה בעיות. קודם כול, המקום היה חשוף וגלוי ואף שהקיפו אותו בדופנות בד, כנראה היה די חשוף לצופה שעמד באופן קבוע על גג הטירה, דבר שמן הסתם די הרתיע את הבחורות. דבר אחר, הטבילה במקווה, זמנה בלילה, ובאותם הימים היה אסור באיסור חמור לצאת בלילה מתחום הגדר והרי התעלה הייתה בחוץ...

לכן, הלכו הבחורות לטבול בשעת בין הערביים, מייד לאחר השקיעה, כאשר עדיין היה מעט אור, והבעיה הגדולה ביותר הייתה, קודם כול, להגיע בהסתר, אח"כ לוודא שהצופה על הגג עסוק, ורק אז לטבול במהירות. ואיך זה היה בחורף???

טירת צבי תרצ"ז

פורסם בדף השבועי: פרשת "תולדות" כ"ח במרחשון תשע"ב 25.11.11 שנה כ"ו גיליון 6