איך להגיע:

הגן הלאומי נמצא כ- 5 ק"מ דרומית לכביש מס' 383 (צומת ראם - צומת עזקה), בקרבת תחנת הכח צפית של חברת החשמל. כביש גישה לתחנת הכח מסתעף מכביש מס' 383, בין היישובים כפר-מנחם וגפן, ועובר דרך יער חרובית. מכביש זה, במרחק 3.5 ק"מ מכביש מס' 383, מסתעפת דרך מסומנת באדום, החוצה לאחר כ- 700 מ' את נחל האלה, ועוברת בשוליו הצפוניים והמערביים של התל.

רקע על גן לאומי תל צפית:

הגן הלאומי כולל את תל צפית ושטחי גבעות מסביבו, ואת אפיק נחל האלה צפונית לתל. התל מתנשא לגובה כ- 100 מ' מעל סביבתו, וממנו נשקפת תצפית מרשימה לכל האזור.
בחלקו הצפוני והמערבי של התל נמצאים מצוקי קירטון לבנים ומרשימים, בחלקם חצובות מערות.
בתל נמצאים שרידי עתיקות מתקופות רבות, עד 1948. חפירות ראשונות באתר נערכו ע"י החוקרים הבריטים בליס ומקאליסטר בשנת 1899, אולם הופסקו לאחר כשבועיים בלבד.
החל משנת 1996 מתבצע פרויקט חפירות שיטתי בתל, ע"י חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן. בחפירות באתר בשנת 2005, התגלתה תעלת מצור גדולה (בעומק 5 מ' וברוחב 4 מ'), מוקפת מגדלים, באורך 2.5 קילומטרים, שהקיפה את חומות העיר ברדיוס של כ- 300 מטרים. תעלה זו היא מערכת המצור הקדומה ביותר שנתגלתה בארץ עד כה.
ככל הנראה מערכת זו נחפרה בידי הארמים בעת המצור על גת הפלישתית, ובספר מלכים ב' י"ב מוזכר כיבוש העיר בידי חזאל מלך ארם. בחורבות העיר עצמה, המשתרעת על פני כ- 500 דונם, נמצאו הריסות בתים שהופלו בשלמותם, במאה ה- 9 לפנה"ס. העיר מעולם לא התאוששה מחורבן זה, ואחריו חלה ירידה דרסטית בהיקף היישוב במקום.
לאחר חורבן העיר, חודש היישוב בהשפעה חזקה של ממלכת יהודה וככל הנראה העיר עברה לידי ממלכת יהודה עד לחורבן נוסף שנגרם ע"י סנחריב מלך אשור.
יישוב בתל נמשך גם בתקופה הפרסית, ולאחר מכן הועתק לח'רבת סאפייה הנמצאת כק"מ ממזרח לתל.
בתקופה הצלבנית הוקם באתר בשנת 1142 מבצר צלבני - "בלנש גרד" ("המשמר הלבן"), המבצר נכבש בידי צלאח א-דין בשנת 1187 ונהרס.

עד קיץ 1948 ישב על הגבעה הכפר הערבי תל א-צאפי, ושרידיו - גלי אבנים ובורות מים - פזורים באזור.
בשטח גדלים עצים רבים, וביניהם אשלים, שקמים, תמרים, תאנים, רימונים, שיזפים (ריכוז גדול על גדת נחל האלה) ומשוכות צבר.
בעיי החורבות גדלה צמחייה אופיינית, כמו סרפד הכדורים, חוחן ועופרית אירופית.

בנחל האלה יש מעיינות וצמחיית מים מגוונת, עם זרימה דלה הנמשכת לעיתים לאורך כל השנה.

(מקור: אתר טבע ונופים בישראלמתוך אתר טבע ונופים בישראל http://www.inature.info)