יצחק פוֹיֶרִינְג‏ נולד בדצמבר 1889, בגליציה, היה בנקאי יהודי ומנהיג ציוני מגרמניה, שעסק במדיניות הכלכלית של המוסדות הציוניים.

יצחק פוירינג עבר בילדותו להלברשטאט שבגרמניה, והתחנך בקלויז (בית מדרש) המפורסם של סבו, ר' שלמה כהן, על ברכי החינוך המסורתי ובאווירה ציונית.

ב-1912 היה ממייסדי "אגודת הרצל", שאיגדה אנשי עסקים ציונים צעירים. היה ציר לקונגרסים הציוניים. בפעילותו הציונית התמקד בניהול ההיבטיים הפיננסיים. היה חבר בהנהלת הכשרת היישוב וממנהיגי ההסתדרות הציונית בגרמניה. בשנת 1932 נבחר לוועד הפועל של ציוני גרמניה.
בשנת 1935, לאחר עליית הנאצים לשלטון, עזב את ברלין, עלה לארץ ישראל. כאן השתקע בירושלים, והשתלב ביזמות הפרטית. ייסד את "בנק המסחרי הכללי". בארץ המשיך בעשייה הציונית. בין היתר היה ממייסדי ה"אגודה לסיום מִלון הלשון העברית לאליעזר בן יהודה".‏ נפטר ב-1937 בירושלים.‏
בצוואתו הקדיש פוירינג 10,000 לא"י‎ למטרת מימון "מפעל ציוני לטובת המעמד הבינוני של יהודי גרמניה", לפי בחירתה של אשתו, גרטרוד.‏ כספו הוקדש לרכישת האדמה שעליה הוקם היישוב בית יצחק, אשר לימים נקרא על-שמו. ביום השנה החמישי למותו, ב-1942, ייסדה אלמנתו קרן על שמו.‏ מכספי הקרן נסלל כביש מבית יצחק לגן חפר, ונבנה בית העם ביישוב.

(מקור: ויקיפדיה)