אור יקרות
אירגון יוצאי מרכז אירופה
אור יקרות
החותרים
נעמי וחנן אדר מקיבוץ החותרים
הצצה לחיי משפחת אדר מקיבוץ החותרים

הוא היה אינסטלטור, אחר כך דייג, וכעבור מספר שנים, ב-1954, נשלח ללמוד הוראה בסמינר אורנים. היא הגיעה לשם לאותה מטרה מגבעת ברנר. הם למדו באותה כיתה במשך שנה, ואז היא התחילה איתו. אחרי שלוש שנים, בוולנטיין דיי, התחתנו אצלה במשק


תגיות: קיבוץ החותרים

משתתפים: נעמי (80), חנן (88), עמיר (53), אלון (51), גלי (47), ושבעת הנכדים: עידן (19), אלה (14) (של עמיר), אביב (22), מעיין (20) (של אלון), רוני (16), עידו (14), נוגה (9) (של גלי).

הפינוי הגדול: חברי החותרים פונו למספר ימים מבתיהם במהלך השריפה הגדולה ביערות הכרמל. נעמי: "זו הייתה הפעם הראשונה שבה עזבנו את הבית, ובצד החששות הייתה לנו הרגשה טובה שדואגים לנו ושאנחנו לא מופקרים לנפשנו. כשהודיעו לנו להתכונן להתפנות המשכנו בהתחלה לאכול את ארוחת הערב, ורק אחר כך התכוונו לארוז את הדברים החשובים.
"תוך זמן קצר קיבלנו טלפון מהבן בארצות הברית, שאמר לנו: 'דבר ראשון, קחו את אלבומי התמונות'. ארזנו כמה דברים ועלינו לאוטובוס שחיכה לנו. פינו אותנו למבנה של אינטל במבואות חיפה, ומשם הסיעו אותנו לקרובים בחיפה. בשעות ההמתנה קיבלנו כמה טלפונים מקרובי משפחה, שהזמינו אותנו להתארח אצלם". חנן: "לא חששנו שהבית יישרף, פינו אותנו בגלל העשן הסמיך שהיה פה. היינו אצל בן דוד של נעמי בחיפה, והיה נעים מאוד שם".

השורשים שלה: הוריה של נעמי, ארנה ז"ל ומרדכי ז"ל טל, היא חלוצה ציונית מדרום גרמניה והוא חניך תנועת נוער מברלין, עלו בנפרד בשנות ה-20 לארץ ישראל. הם הכירו זה את זה בקבוצת שילר ועברו כזוג לגבעת ברנר. ארנה עבדה במחסן בגדי הילדים, מרדכי עבד במספוא ובגידולי שדה. לנעמי יש שני אחים: אורי (75) ודוד (71), שניהם בגבעת ברנר.
השורשים שלו: הוריו של חנן, אנה ז"ל ואגון ז"ל אדרר, היא מדרום בוהמיה והוא מפראג, הכירו בבירת צ'כיה ושם התגוררו. אנה הייתה עקרת בית. אגון עבד בבנק ובמסגרת העבודה עברה המשפחה לעיר אוסטרבה במורביה, שבה נולד חנן, ובהמשך חזרו

לפראג. אגון נפטר ב-1938, בגיל צעיר, ממחלת לב. חנן הגיע לארץ בגיל 17, בספינת מעפילים, ב-30 באפריל 1939, זמן קצר לאחר כיבוש צ'כיה על ידי הגרמנים. אמו, אנה, נספתה בשואה. לחנן היה אח, מיכאל ז"ל, בקיבוץ יפעת.
בצל האורנים: הוא למד בבית ספר מקצועי ביגור, אחר כך התחנך בגבעת חיים, ולבסוף הצטרף עם חבריו לקיבוץ החותרים. בתחילה היה שרברב, אחר כך דייג, וכעבור מספר שנים, ב-1954, נשלח ללמוד הוראה בסמינר אורנים. היא הגיעה לשם לאותה מטרה מקיבוצה, גבעת ברנר. הם למדו באותה כיתה במשך שנה, ואז היא יזמה את הקשר הזוגי ביניהם.
מסיבת כלולות: ב-14 בפברואר, 1957 ("ולנטיין דיי"), בגבעת ברנר.
משנכנס אדר: עמיר, נשוי לג'ולי (יהודייה מאנגליה) ואב לשניים, למד מדעי המחשב, התגורר עם משפחתו בלונדון במשך 16 שנים, והם חזרו לאחרונה לארץ, עובד בעסקי נדל"ן באנגליה, גר בחיפה. אלון, נשוי לג'וסי (ממוצא פיליפיני) ואב לשניים, למד גם הוא מדעי המחשב ועובד בחברת מחשבים, מתגורר בטורונטו שבקנדה. גלי, נשוי לאילנה ואב לשלושה, למד גם הוא, איך לא, מדעי המחשב ומערכות מידע, עובד בחברת אמדוקס, גר בארצות הברית.
שכונה במרכז: בתי רביעיות, נבנו ב-1966 כבתי קבע לוותיקים. שטח הדירות המקורי היה כ-35 מ"ר, וב-1981 הן הורחבו ל-60 מ"ר. השכונה נמצאת במרכז הקיבוץ, סמוך לחדר האוכל ("הוא כבר לא מתפקד"). הבתים משויכים לדיירים משכבת הוותיקים, ובחלק מהם גרים יורשיהם הצעירים יותר ("יש לנו יחסי שכנות טובים עם כולם").

לא מוותרים על הקינוח

בבושקה גדולה: הבית מכיל סלון ומטבחון, חדרי מגורים ושני חדרי שירותים. פינת הישיבה כוללת שולחן עץ סלוני, מזנון לטלוויזיה עם אלבומי תמונות, מדף שעליו ניצבת בבושקה גדולה שנקנתה ברוסיה, וספות בד בהירות שעליהן מונח בד פרחוני. על אחד הקירות תלויות שתי תמונות שנעמי רקמה על פי דוגמה על רשת מתוצרת המפעל המקומי. מעליהן תלויים שני אריחי קרמיקה מצוירים ("הציור מהספר טיל אולנשפיגל"), ובהמשך צלחות קרמיקה בסגנונות שונים שנקנו בארץ ובטיולים בחו"ל. על קיר אחר תלויה תמונה משפחתית, שנוצרה בשנת החמישים לנישואין, וציור נוף שציירה חנה אדר, גיסתו של חנן מקיבוץ יפעת.

פרנסה: נעמי היא עורכת העלון המקומי מ-1966 ("לאחרונה יצא גיליון מספר 400. העלון יוצא בכל שבוע תחת השם 'פתחון פה', ומכיל שישה עד שמונה עמודים"), בעבר היא עבדה בהוראה בכיתות היסוד בקיבוץ. חנן עובד בחצי משרה בהנהלת החשבונות של מפעל רשת-או-פלסט של החותרים, שבו הוא עבד בתפקידים שונים מ-1976, כשלפני כן עבד בהוראה בקיבוץ בכתות היסוד ובתיכון והתמחה במקצועות הריאליסטיים.
תפקידים: חנן כיהן פעמיים כמזכיר הקיבוץ, נעמי הייתה פעילה בתחום התרבות.
הפרטות ושכר דיפרנציאלי: קיבוץ החותרים מופרט ומתנהל במודל רשת הביטחון זה כעשור. נעמי: "תמכנו בהפרטה כי זה יותר צודק שכל משפחה תהיה אחראית לפרנסתה. לפני זה היו בהחותרים הרבה משפחות שלא לקחו אחריות כזו על עצמן". חנן: "היינו בעד ההפרטה עוד לפני שביצעו אותה, כי חשבנו שזה מה שיוציא את הקיבוץ מהבעיות הכלכליות שלו. זה העלה מאוד את רמת החיים של החברים".
מצב כלכלי: בסדר גמור.
קניות: קניות שוטפות במרכול בקיבוץ, קניות גדולות בקוסמוס במבואות חיפה.
בילויים: מנוי לתיאטרון באולם האזורי, סרטים והרצאות בנווה שאנן, ביקורים משפחתיים בחו"ל, טיולים בחו"ל ובארץ.
מאכלים: בכל ערב ארוחה חמה: מרק, עוף או פשטידה, דייסה וקינוח. הקינוח במספר אפשרויות: מרק פירות, קציפת לימון, סלט פירות, רסק תפוחים, גלידה, גזר חי, פירות, ג'לי, מעדן חלב.
עושה להם את היום: הבנים, הנכדים, העבודה, המיקום בין הכרמל לים והחברה בקיבוץ.
טוב להם בקיבוץ (ציון מ-1-10): נעמי – 8-9, חנן- 9.


(מקור: הדף הירוק, אתר NRG נחמן גלבוע 18.01.2011

לאלבום התמונות לסיפורי המקום והתקופה
  מפת האתר | צור קשר  
ארגון יוצאי מרכז אירופה  |  באדיבות משפחת פדרמן ורשת מלונות דן  סידיטק - בניית אתרים Signed by