אור יקרות
אירגון יוצאי מרכז אירופה
אור יקרות
החותרים
ותיקי החותרים מדליקים לפיד בחג ה-70. התרבות חוזרת (צילום: עמנואל אילן)

החותרים. קיבוץ בצמיחה (צילום: אביב לשם)

קיבוץ החותרים חגג יום הולדת שבעים


מניין שנותיו של קיבוץ החותרים, כך מניין הוויכוחים סביב תאריך הולדתו הרשמי. ותיקי החותרים התעקשו לציין את העלייה לקרקע בקריית חיים בשנת 1942 כתאריך המכונן, ואילו המצטרפים הטריים יותר אחזו בשנת 1952, במהלכה עברו המייסדים מנקודה זמנית נוספת בה התגוררו במשך חמש שנים, שהיתה מרוחקת חמישה קילומטרים מזו הנוכחית, אל נקודת הקבע בה נמצא הקיבוץ היום.


בחג השבועות (2012) הסתיימה שנת השבעים להחותרים, על פי הספירה הקרייתית, בשורה של אירועים מרגשים ומושקעים במיוחד. במהלך כל השנה יצא הקיבוץ מגדרו כדי לציין מחד את התאריך העגול ומאידך את היציאה ממשבר לצמיחה - הן חברתית והן כלכלית. הלוגו שליווה את החגיגות יצר שילוב בין שם הקיבוץ ומספר שנותיו לבין ציור של מפרשית ימית.

אלא שהחותרים לא נחשב מעודו לקיבוץ ימי והעיסוק בדיג אפיין רק את השנים הראשונות. מקור הפרנסה העיקרי היה דווקא כריית זיפזיף, ובהמשך נוספו גם גידולי שדה, מטעי בננות, מפעל "רשת-או-פלסט" לייצור שקיות פלסטיק ורשתות, ומפעל "אלטקסט" לייצור מטליות רצפה ובדי איטום לבניין. בראשית שנת 2000, ערב השינוי באורחות החיים, קרס החותרים כלכלית ובשנת 2002 אושר לו הסדר נושים והחקלאות עברה הליך של תאגוד.

"בימים אלה רואים אצלנו את האור בקצה המנהרה, ולשם שינוי לא מדובר הפעם בקטר", אומר החבר גיורא שלו, מפיק חגיגות השבעים, ומוסיף: "סיימנו הליך קליטה של בני קיבוץ ובני/בנות זוגם. קלטנו בסך הכל 60 חברים חדשים, והם עומדים להקים את ביתם בתחומי 'הקו הכחול'. פרויקט הבנייה אמור להיות ייחודי באופיו ובסופו יכלול שלושים יחידות דיור צמודות קרקע המושתתות על בנייה ירוקה עם אנרגיה חסכונית ועמידה בפני הקורוזיה שיוצר הים הסמוך".


מקבלים חברים חדשים
מייסדי החותרים היו יוצאי צ'כיה וגרמניה, שעברו תקופת הכשרה בקיבוץ אשדות-יעקב. במרוצת השנים הראשונות הצטרפו לקיבוץ גרעינים של תנועות "הנוער העובד והלומד" ו"דרור", בהם בני הארץ ועולים מצ'כיה, והחל משנות השישים קיבל החותרים השלמות של יחידים ומשפחות מאורוגואי ומארגנטינה.

גיורא שלו (סרג'יו בפי חלק ממכריו), 66, משתייך לזרם הארגנטיני, וזה ניכר בשמחת החיים המתפרצת שלו ובמרץ הבלתי-נדלה שמאפשר לו לחלוש על חגיגות השבעים. "אני בארץ משנת 69', אבל לא התחלתי את הקריירה בהחותרים אלא בשדה-נחום ובכפר-סאלד. הייתי מעין שליח שהביא קבוצות מארגנטינה ומאורוגואי להתיישבות העובדת. בשנת 81' הגעתי להחותרים עם אשתי וארבעת ילדיי.

"במהלך השנים הייתי חקלאי, תרבותניק, ואחרי לימודי הוראה של אזרחות, ספרות ותולדות המוזיקה ב'אורנים' ובאוניברסיטת חיפה, נעשיתי מורה בבית הספר האזורי. אחר-כך ניהלתי את תחום החינוך בקיבוץ, הקמתי כאן מרכול ובית אבות, ובשלוש השנים האחרונות אני מנהל הספרייה. בשנה האחרונה הטילו עלי את הפקת חגיגות השבעים".


שזה אומר?

גיורא שלו: "התחלנו לפני שנה, בחג השבועות. מקהלת ותיקים הופיעה על הבמה, היו נאומים ואזכורים היסטוריים, וקיימנו שני ערבי זמר - מקומי ואזורי. בהמשך אירחנו את אסף ענברי ואריאל הורוביץ לערב שהתמקד בספר 'הביתה', והפקנו תערוכות של צילומי עבר ועבודות אמנות עכשוויות. בראש השנה חידשנו את מסורת'יום הילד', שכלל הצגה מקורית בביצוע של כוחות פנימיים, והפנינג גדול לילדים ולהורים. רבים מעוזבי הקיבוץ וילדיהם השתתפו באירוע.

"בנוסף חידשנו את פניו של חדר האוכל שנסגר בשנת 2000, לערב אחד, וקיימנו בו ערב של מאכלי העדות הקיימות בקיבוץ: מאכלים צ'כיים לצד מעדנים ארגנטינאים וישראליים. כ-400 איש באו לסעוד ולהיות ביחד.

עוד דבר מרגש היה ערב הקבלה לחברות של שישים אישה ואיש, בני/בנות הקיבוץ ובני/בנות זוגם. במשך 12 שנה לא קיבלנו אף לא חבר אחד, ופתאום מספר כזה. היה מרגש מאוד".


אבל את ההפתעה הגדולה שמרת לסיום שנת השבעים.

"נכון מאוד. ביום שישי לפני חג שבועות, הוקרן סרטו של חבר הקיבוץ רוני בר ששת על אודות העבר וההווה של החותרים. למחרת, שבת, התקיים 'מרוץ השבעים' - מקריית חיים, דרך נמל חיפה והרכבל שבמבואות חיפה והסיום היה בקיבוץ עצמו. את הקטע הארוך יותר רצו כמה אצנים בודדים, ובהמשך הצטרפו אליהם כחמישים רצים. בפתח הקיבוץ קיבלו את פניהם חברים וילדים, ונערכה מסיבת סיום שכללה העברת הלפיד ודגל היובל מהרצים לידי הוותיקים. מסיבת הסיום נערכה בחג השבועות, עם מופע גדול ושירת המנון הקיבוץ: 'התה של החותרים'".


באיזו תחושה אתה חותם את אירועי שנת השבעים?

"אני מקווה שהשנה הזו תהווה ציון דרך והקיבוץ יחזור למה שהיה טרם המשבר. שהתרבות תפרח, שהמפגשים החברתיים יחזרו להיות כבעבר, ושנסיים את החוב שעדיין מוטל על הקיבוץ. אני בטוח שהחזרנו לחברי החותרים את גאוות היחידה".


(מקור: קרני עם-עד, Mynet 05.06.2012)

לאלבום התמונות לסיפורי המקום והתקופה
  מפת האתר | צור קשר  
ארגון יוצאי מרכז אירופה  |  באדיבות משפחת פדרמן ורשת מלונות דן  סידיטק - בניית אתרים Signed by