פילוסוף יהודי, בן למשפחה מיוחסת ונאמנה לדתה באלכסנדריה, שהיו לה קשרים עם בית הורדוס וחצר הקיסרות. חי בין השנים 20 לפנה"ס ל- 50 לסה"נ.
חיבוריו כתובים יוונית עשירה ומוכיחים בקיאות גדולה בספרות ובפילוסופיה היוונית וידע יסודי ברטוריקה ובמדעים. קיים ספק אם ידע עברית. את ידיעת תרגום השבעים לחומש, רכש כנראה, בקריאה השבועית שהייתה מלווה דרשנות פרשנית. פחותות בהרבה היו ידיעותיו בספרי התנ"ך האחרים. לדבריו, שוחח עם זקני הקהל על ענייני אגדה ומדרש. פעם אחת לפחות, עלה לרגל לירושלים.
חיבוריו של פילון האלכסנדרוני נשתמרו בידי הכנסייה. רובם במקור היווני ויתרם בתרגום ארמי. רובם עוסקים בתורה וניתן לחלקם לשלוש סדרות:
הסדרה הראשונה הקרויה "על בריאת העולם", כוללת הצגת התורה כספר חוקים. הספר מלווה ביוגרפיות של שלושת האבות ויוסף, אותם ראה פילון ברוח התיאוריה האפלטונית, כהתגלמויות חיות של החוק, וכאבות טיפוס לו.
הסדרה השנייה הקרויה "ביאורים אלגוריים", עוסקת בספר בראשית באמצעות אלגוריה למערכת תפיסות פילוסופיות מיסטיות מופשטות, המתקשרות בדרך אסוציאטיבית עם שפע מוטיבים מכל חלקי החומש.
הסדרה השלישית הקרויה "שאלות ותשובות על בראשית", נשתמרה בתרגום ארמי. מתכונתה נכתבה כפירוש הלניסטי: בראש כל פסקה שאלה ואחריה ביאור מילולי קצר ופירוש אלגורי ארוך.
בכפר ידידיה הקרוי על שמו, קיים גם רחוב "על עבודת האדמה" על שם אחד מחיבוריו של פילון האלכסנדרוני