ראשית סיפורו של המקום הזה בתחילת שנות השלושים של המאה שעברה. קבוצה קטנה של עולים צעירים מליטא, חברי "השומר הצעיר" מתיישבת בפתח-תקוה בשנת 1932 ומתחילה לחלום על קיבוץ משלה. יש רק בעיה אחת – עודף גדול של בנות… "התנועה" יוזמת מהלך נועז וחדשני - איחוד עם גרעין מצ'כוסלובקיה שלהם יש בעיה הפוכה עודף גדול של בנים. שני הגופים השונים מאד זה מזה מחליטים ללכת ביחד

קיבוץ חדש נולד…
בפברואר 1933 מכריזים על עצמם – קיבוץ חדש בישראל - צ'כו-ליטא (שם זמני). כולם עוברים לשכונת בת-גלים שבחיפה התחתית ומתחיל שלב א' בחייהם "עבודה עברית", "כיבוש הנמל", "קבוצת בניין" ן"מילוי הכרמל" הם רק חלק קטן מהמושגים שנולדים בתקופה חשובה וסוערת זו. מחנה האוהלים הראשון מתמלא חיים צעירים אך מהר מאד הוא צר מלהכיל את חלומות הפיתוח והתלהבות היצירה של הראשונים

בשנת 1934 עובר המחנה לחולות קריית-חיים המערבית ומתחילה סאגה דרמתית מלאת יצרים - ממש "אופרת-סבון" הנמשכת עד היום - שכנות עם קיבוץ עין-המפרץ מוקמים הצריפים הראשונים, נולדים תינוקות ראשונים, מוקם גן-ירק, פרות ראשונות מגיעות לרפת ונקבע שמו השני של הקיבוץ – משמר-זבולון. "המאפיה המשותפת", "מפעל גיזה","ניקוי הפוארה", "אסקר", " סטיות פוליטיות", "הנוטרים" "הקו" מייצגים את מושגי אותה תקופה. ההשלמה הראשונה – גרעין "היוצר" מפולין - מגיעה בשנת 1937 ומרחיבה את הכתף העמוסה במשימות בניה הגנה ופרנסה, ומוסיפה דם טרי וקצת אופי פולני לקיבוץ
בשנת 1938 מוחלט להקים בקרבת עכו את "נעמן" - מפעל ללבנים אדומות שישמשו לבניין החזון הציוני בישראל וגם… יהווה "תירוץ" להקמת השלב הבא בחיי הקיבוץ

סוף סוף עולים על הקרקע…
בכ"ט בנובמבר – 1938 מוקמת נקודה חדשה – ישוב חומה ומגדל מספר 28 – להגנה על מפעל "נעמן", כביכול, ולמעשה - תחילת התיישבותנו האמיתית בעמק עכו. הסוכנות היהודית והמוסדות המיישבים, מתנגדים נחרצות להקמת קיבוץ במקום, בטענה שאין מים, הקרקע- חולות נודדים וביצה מלחה, ותנאי החיים- מלאריה ומחלות, לעולם לא יאפשרו קיום וצמיחה של ישוב … החבר'ה לא ויתרו ולמרות כל הקשיים, כולל התנכלות הערבים מהסביבה, הפכו חלום הזוי למציאות וחרשו תלם ראשון באדמות הביצה בעזרת ה"אליס" המיתולוגי
בשנת 1940 מגיע הרגע להתמקמות סופית ועליה על הקרקע בנקודת הקבע. הקיבוץ עובר לצד המזרחי של כביש חיפה – עכו, ובהזדמנות חגיגית זו, משנה גם את שמו. הוא והופך לכפר-מסריק ומנציח בכך את שמו של נשיא הרפובליקה הצ'כוסלוקית – ת.ג. מסריק.
בשלוש השנים הבאות עושה הקיבוץ את המהלך העיקרי לכיבוש העמק והתבססות בו: ייבוש הביצות, המלחמה במלריה, מכון עין-עפייה, שטיפות מלח באדמות אבו-חשיש, הגשר הראשון על נחל הנעמן, גידולי שדה ראשונים (שהפכו ברבות השנים לאימפריה) "אסקר" מייצר זפת וצבע ו"נעמן" – לבנים אדומות, בריכות הדגים הראשונות, חברים מתגייסים לפלמ"ח, וכל זה על רקע מלחמת העולם והשואה באירופה.
 
האוכלוסיה המקומית - 126 חברות וחברים צעירים ו - 53 ילדים תוצרת בית
הקיבוץ חוגג בצנעה אבל בגאווה גדולה – עשור ראשון !

(כתב: אברהם אילת)