אור יקרות
אירגון יוצאי מרכז אירופה
אור יקרות
כפר שמריהו
חמישים ושתיים מערות קבורה נחפרו בתוך כפר שמריהו, בחפירותיו של הארכיאולוג הפרופסור סוקניק, בשנת 1940, ובהן ממצאים רבים: רצפות פסיפס וארונות קבורה

מערות קבורה ומשערים כי המקום שימש בית קברות לעיר אפולוניה הסמוכה.
היישוב שקדם לכפר שמריהו

כפר שמריהו בנוי על אתר היסטורי שנקרא במרוצת הדורות בשם הפינקי "רשפון", על שמו של האל רשף; בשם הערבי "ארסוף" ; בשם הביזנטי "סוזוסה", עירו של המושיע או הגואל.

חוקר ארץ ישראל אורי דביר כתב כי בתחילה הייתה רשפון עיר נמל בגבולה הצפוני-המערבי של הרצליה של היום. זו הייתה מושבת סוחרים ויורדי ים פיניקים בתקופת הבית הראשון.

בתקופת הבית השני הוסב שם העיר לאפולוניה, והיא נזכרת לראשונה בקשר לתקופת שלטונו של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי, כשיוסף בן מתתיהו מנה אותה יחד עם ערי החוף שבשליטת המדינה החשמונאית.

בתקופת הכיבוש הרומי נחרבה אפולוניה ושוקמה ככל הנראה בתקופת שלטונו של הנציב הרומאי גביניוס, בשנת 57 לפני הספירה. חשיפתן של שתי מצבות קבורה בקרבת העיר מלמדת שבמקום ישבה קהילה שומרונית, עד לכיבוש הערבי.

בתקופה הביזנטית, במאה השישית לספירה, הוסב שם העיר לסוזוסה וייתכן שהנוצרים שהתיישבו במקום הם שנתנו לו את השם המזוהה עם ישו. לפני כיבוש העיר בידי הצלבנים זו הייתה עיר נמל מוסלמית מבוצרת היטב, שנקראה בפי המקומיים ארסוף.

המלך הצלבני בולדווין הראשון כבש אותה בשנת 1101. בשנת 1191 ניטש בקרבת העיר אחד הקרבות הגדולים ביותר בתקופה הצלבנית, "קרב ארסוף", שבו נחלו כוחותיו של ריצ'רד לב-הארי ניצחון גדול על צבאו של צלאח א-דין המוסלמי. הצלבנים בנו בעיר מערכת ביצורים חדשה ונמל מבוצר לרגלי מבצר בנקודה הצפונית-המערבית. ארסוף נועדה לקיים קשר רצוף עם אירופה. בשלהי המאה השלוש-עשרה הטיל השליט הממלוכי בייברס מצור על ארסוף וכבש אותה. העיר נחרבה, כמו ערים רבות אחרות לאורך החוף, ולא שוקמה מאז. במקומה הוקם מדרום לה הכפר אל-חראם.

חמישים ושתיים מערות קבורה נחפרו בתוך כפר שמריהו, בחפירותיו של הארכיאולוג הפרופסור סוקניק, בשנת 1940, ובהן ממצאים רבים: רצפות פסיפס וארונות קבורה. באחת מן המערות -השוכנת בגבעה הדרומית - נמצא בעת סלילת דרך הגנים סרקופג (ארון קבורה עשוי אבן) מן התקופה הרומית. מבנהו שלם ומסותתים בו סמלים וסימנים ברורים. רשות העתיקות הציבה אותו בחצר המחלקה לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, על הר הצופים. גם בגבעה הצפונית נתגלו מערות קבורה ומשערים כי המקום שימש בית קברות לעיר אפולוניה הסמוכה. ילדי הכפר אהבו לשחק במערות הפתוחות ומקצתם חוו על בשרם את משמעותה של קדחת המערות. על נסיבות הגילוי של הנקרופוליס (אתר הקבורה) בכפר שמריהו כתב העיתונאי ישעיהו אביעם ב"מעריב" את הדברים האלה:

במסגרת עבודות הבניה שביצעה חברת רסקו (בשלהי שנות החמישים) על "הר בגדד" הצופה אל פני הים, לא הרחק מהעיר הרומית אפולוניה, חדר אחד המקדחים לרובד של כורכר בעובי של כשישים ס"מ, וחשף מערה, כשהורחבה הפרצה נתגלה קבר מרוצף. מנהל העבודה דיווח על כך מיד להנהלת החברה, וזו התקשרה עם מחלקת העתיקות הממשלתית. הממונה על העתיקות במחוז המרכז, הד"ר פריץ ברגר, ביקר במקום, זיהה קבר דמוי בית, ונתן הוראה להפסיק לפי שעה את עבודות הבניה במקום.

כעשרים שנה לפני כן כבר נתגלתה סמוך ל"הר בגדד" גלוסקמה (ארון מתים עשוי אבן), אבל לא נעשו במקום חפירות מדעיות. במרוצת השנים נחסמו פתחי מערות הקבורה המשפחתיות. הד"ר ברגר החל בחפירות בצד הדרומי של הגבעה ועל פסגתה, במקום שבו פרץ המקדח את תקרת חדר הקבורה. החפירות בפסגת הגבעה חשפו מדרגות היורדות לחדר גדול, שלאורך כתליו בנויים קברים מטויחים, רצפת הקבר הייתה מרוצפת בפסיפס לבן, בלי עיטורים, שלא נמצא כמוהו בארץ-ישראל. הפסיפס השתמר להפליא. החפירות במדרון הגבעה חשפו כתריסר אחוזות קבר דומות, אבל בלי רצפת פסיפס. לכל אחוזת קבר משפחתית הייתה כניסה מאורכת ובה שלוש או ארבע מדרגות היורדות אל אכסדרה בגודל של שלושה-ארבעה מטרים, שקירותיה מטויחים. פתחה של כל מערה נחסם בשעתה באבן-גולל מרובעת או עגולה. בקברים לא נמצאו ממצאים שיאפשרו את זיהוי הקבורים בהם. מיעוט הממצאים רומז על "ביקורם" של שודדי קברים באתר. בשל בעיות תקציב ננטש הנקרופוליס בכפר שמריהו, אבל המערות החשובות גודרו עד שיתאפשר לעשות במקום חפירות ארכיאולוגיות מסודרות. את מקצת המערות שנחשפו אפשר לראות סמוך למרכז וייל.

לאלבום התמונות לסיפורי המקום והתקופה
  מפת האתר | צור קשר  
ארגון יוצאי מרכז אירופה  |  באדיבות משפחת פדרמן ורשת מלונות דן  סידיטק - בניית אתרים Signed by