אור יקרות
אירגון יוצאי מרכז אירופה
אור יקרות
בית יצחק
חגיגות ה-70 ליישוב

חגים ואירועים קהילתיים : קהילה מדליקה חוגגת סדר ט"ו בשבט
תולדות היישוב – לאחר האיחוד

 

היישוב בית יצחק, על שם יצחק פוירינג, עלה על הקרקע בשנת 1939. היישוב, כפי שאנו מכירים אותו כיום, מורכב למעשה מאיחוד בין ארבעה יישובים שונים שעלו לקרקע בין השנים 1939 ל-1941: בית יצחק, גן חפר, נירה ושער חפר.


היישוב המקורי "בית יצחק" הוקם על ידי ייקים מערים שונות בגרמניה, שברחו מאימת השלטון הנאצי. לקראת סוף שנות ה-30 דחקו בהם מוסדות ההצלה בגרמניה והאירגונים הציוניים לנצל את ההזדמנות האחרונה ולעלות לארץ ישראל. הוצע להם לבחור בהתיישבות חקלאית ולהקים כפר שיתופי, שבו יהיה לכל אחד מהם בית ומשק קטן.

עם הזמן נוצר בין היישוב המקורי של בית יצחק לשלושת היישובים האחרים מנגנון של עזרה הדדית: המתיישבים החלו בגידולים חקלאיים משותפים, גן חפר התמזגה עם שער חפר והתרבו הקולות שדרשו מיזוג האגודות החקלאיות של בית יצחק ושער חפר. וכך, בנובמבר 1943 הוקמה "האגודה החקלאית השיתופית בית יצחק-שער חפר". יחד עם זאת, באותו שלב טרם נוצר איחוד מלא, ושני היישובים המשיכו להתעקש לשמור על ועדים מקומיים נפרדים.

עם תום מלחמת העולם השנייה הוקמו בבית יצחק שישה צריפים קטנים, שהיו מיועדים לקליטתם של אנשים משארית הפליטה מאירופה, וכן של עולים מארצות ערב. בהמשך, עם קום המדינה, כשתפסה העלייה לארץ יתר תאוצה, הוחלט להרחיב את היישוב ולקלוט 70 משפחות עולים. במערב היישוב הוקם רחוב ובו 70 נחלות, שבהן נקלטו תושבים מעולי אירופה, וכן מפרס ומעיראק. נחלות אלו היו אמנם שייכות מוניציפאלית בחלקן לבית יצחק ובחלקן לשער חפר, אך נקלטו כולן באגודה החקלאית השיתופית. המתיישבים החדשים במקום עסקו בחקלאות ובתעשיות הקשורות אליה (כגון ריבות 778 וגבינות הולנדיות – האחים מאיר). בד בבד, בשנת 1951 התאגד היישוב נירה רשמית עם שער חפר, ושני היישובים הפכו ל"שער חפר-נירה".

למרות מיזוגן של האגודות החקלאיות בית יצחק ושער חפר, והשכנות הטובה שבין היישובים – החיים החברתיים והמוניציפאליים נותרו נפרדים. כך למשל, בית יצחק היה מאז ומתמיד מועצה מקומית עצמאית, בעוד ששער חפר היה ועד מקומי במסגרת המועצה האזורית עמק חפר; בית יצחק היה כפר מעורב, שבו חלק מהתושבים אינם בעלי משקים, בעוד ששער חפר-נירה נשאר כפר שבו כל התושבים הם בעלי משקים וחברי האגודה השיתופית החקלאית. גם שיטת המיסוי הייתה שונה – בבית יצחק שולמו המיסים על פי גודל הבית, ואילו בשער חפר-נירה היה המיסוי אחיד לכולם. בשני היישובים היו בתי-עם נפרדים, צרכניות, בתי דואר, מרפאות וכדומה, וכל יישוב הקפיד על אירועיו החברתיים הייחודיים.

במשך השנים הועלו מספר פעמים הצעות לאיחוד הוועדים המקומיים, אולם הצעות אלו נדחו פעם אחר פעם, מנימוקים שונים. רק בשנת 1963, לאחר ויכוחים קשים ובברכת משרד הפנים, חדלה "המועצה המקומית בית יצחק" להתקיים, והיישוב צורף רשמית למועצה האזורית עמק חפר. תשע שנים נוספות של ויכוחים ודיונים חלפו עד שאוחדו גם שני הוועדים, ושני היישובים הפכו למושב אחד גדול – בית יצחק-שער חפר.

בשנות ה-70 בוצעה הרחבה נוספת של 17 יחידות דיור דו-משפחתיות, שנועדו בעיקר לבני המקום, ובימים אלו מתבצעת הרחבה נוספת של כ-150 יחידות דיור בנות 500 מ"ר האחת. כך – מקומץ משפחות, הופך בית יצחק-שער חפר למושב גדול בן 680 משפחות.


(מקור: אתר בית יצחק)

לאלבום התמונות לסיפורי המקום והתקופה
  מפת האתר | צור קשר  
ארגון יוצאי מרכז אירופה  |  באדיבות משפחת פדרמן ורשת מלונות דן  סידיטק - בניית אתרים Signed by