ב-15 למאי 1948, ביום הכרזת המדינה, הופצץ הקיבוץ מהאוויר על ידי הסורים ונגרמו אבידות בנפש. ילדי הקיבוץ ומרבית הנשים פונו לחיפה עד לתום הקרבות.

בשנת 1951 הגיעה לקיבוץ מחלקת הנח"ל הראשונה. בשנת 1952הוקם מפעל תעשייתי הראשון, "ספן", לייצור לוחות פורמייקה. בשנת 1963 הוקם מפעל "ארקל' למוצרי פלסטיק. בשנת 1965 הגיעה לקיבוץ חברת הנוער האחרונה, "עופרים".

בשנות ה-70 עבר הקיבוץ מספר תקופות קשות: בתחילת שנות ה-70 עלה הירדן על גדותיו והציף את הגשר, ובהמשך אותה שנה נהרגו בתאונת דרכים מחרידה שלוש מחברות הקיבוץ: שינקה גורביץ, חנקה ברט ולאה ירדני. במלחמת יום הכיפורים נפלו ארבעה מבני הקיבוץ: דני אדלסון, מוטלה סדן, בועז ארד ושרגא שטיין. סופן של שנות ה-70, לעומת זאת, התברך בילודה של 25 תינוקות בשנת 1978 – שיא של ילודה בשנה אחת.