ראשיתו של קיבוץ בית זרע בשנת 1921, שבה עלו לארץ מייסדיו – חברי תנועת הנוער היהודית-גרמנית "בלאו וייס" (בגרמנית "כחול לבן"). הנוער היהודי שהצטרף לתנועה זו מרד במגמת ההשתלבות וההתבוללות של הוריו ודחה את אורח חייהם הזעיר-בורגני. במסגרת פעילותם התנועה למדו בני הנוער פרקים מן ההיסטוריה של העם היהודי ועל צמיחת הרעיון הציוני.

מייסדיו של קיבוץ בית זרע עברו בשנת 1919 הכשרה חקלאית בכפר מרקנהוף שבדרום גרמניה – ולכן כונו"קבוצת מרקנהוף". שבעה מחברי קבוצה זו עלו לארץ בשנת 1921 – ראשוני העלייה החלוצית מגרמניה – והתיישבו בעין גנים (שכיום מקובל להגדירה כ"מושב הפועלים הראשון").

בשנת 1923 עברו 11 מחברי הקבוצה לרובע אל-נסרה שבסמוך לעפולה, מתוך ניסיון להתאחד עם קבוצת מזרע. הניסיון לא עלה יפה, ומשנת 1924 נדדה הקבוצה במקומות שונים בעמק הירדן, עד שבשנת 1926 התיישבו חברי הקבוצה זמנית בחושות באום-ג'וני, שם כונו בשם "דגניה ג'".

בחודש יולי 1927 זעזעה רעידת אדמה חזקה את כל צפון הארץ, והחושות של הקבוצה באום-ג'וני קרסו. לפיכך נאלצו חברי הקבוצה להקדים את עלייתם המתוכננת על הקרקע לאזור הידוע כיום כ"בית זרע". כך, ב-20 בספטמבר 1927 עברו 34 חברי הקבוצה למקום המיועד בעמק הירדן – כ-15 ק"מ מהעיר טבריה, ובנובמבר 1927 צוין תאריך העלייה על הקרקע והחלה בניית הבית הראשון, המהווה עד היום את סמל הקיבוץ.

בימיו הראשונים נקרא הקיבוץ "כפר נתן לסקי", על שם אחד ממנהיגי הציונות בבריטניה. שם נוסף של הקיבוץ היה גם "כפר גון", על שם היישוב היהודי הקדום שהיה כנראה באום-ג'וני. אולם בסופו של דבר נבחר השם "בית זרע". מקור השם בפסוק בתלמוד: "כאן בית-זרע כאן בית-נטע". השם הוצע על ידי המשורר חיים נחמן ביאליק, שעמד בראש ועדת השמות של הישוב היהודי בארץ בשנות ה-30. פירוש הפסוק הוא: "זו מידת הקרקע הדרושה לזריעה, וזו מידת הקרקע הדרושה לנטיעה".

(מקור: ד"ר רפאלה סטנקביץ')