אור יקרות
אירגון יוצאי מרכז אירופה
אור יקרות
חפץ חיים
חגיגות "אבן הפינה" 1945

לאחר תום מלחמת העולם השנייה

לאחר תום מלחמת העולם השנייה, דרשה קליטת ניצולי השואה מחברי הקיבוץ – כולם יוצאי גרמניה חברי הקהילה הפורשת ומתפללי בית הכנסת הייקה השורשי – לקלוט אל תוך החברה הסגורה חברים שחלקם כלל אינם יוצאי גרמניה, שאינם דוברי גרמנית ושהם בעלי תרבות חיים אחרת.

בערב ראש השנה תש"ו, סוף ספטמבר 1944, מנה הקיבוץ 120 חברים ו-60 ילדים. במחצית השנייה של העשור ובראשית העשור הבא קלט הקיבוץ 41 חברים וחברות חדשים, כולם ניצולי שואה.

במבט הנמשך החל מהיווסדה של הקבוצה ועד לסיומה של מלחמת העולם השנייה אפשר לומר כי חבורת המייסדים של חפץ חיים עברה תהליך של התגמשות, של הכרה במציאות הארצישראלית שבה הם חיים ובצורך ליצור חברה הטרוגנית יותר מזו שאליה התרגלו בילדותם בגרמניה. כך למשל, בשנות הארבעים ובראשית שנות החמישים הלכה העברית ותפסה אט אט את מקומה של הגרמנית בקיבוץ, כתוצאה משני גורמים מרכזיים: הראשון – קליטת חברים שאינם דוברי גרמנית, והשני – בני הדור הבא, ילידי הארץ, חונכו במסגרת של לינה משותפת, ושפתם היחידה הייתה עברית.



(מאת: עדה גבל)

לאלבום התמונות לסיפורי המקום והתקופה
  מפת האתר | צור קשר  
ארגון יוצאי מרכז אירופה  |  באדיבות משפחת פדרמן ורשת מלונות דן  סידיטק - בניית אתרים Signed by