יקותיאל (קולמן) גפן נולד ב-9.10.1915 בכפר דוברה שבמזרח צ'כוסלובקיה, כבנם הבכור של רבקה (לבית גרוסמן) ושאול גרינפלד. בשנים שלאחר מכן נולדו אחיו נפתלי, אברהם ואסתר, והמשפחה החלה לנוע בכפרי הסביבה עד שתקעה יתד בעיירת המחוז וורנוב שעל נהר הטופלה. כמקובל באותה התקופה, כבר בגיל שלוש נשלח קולמן ללמוד ב"חדר". משפחתו התקיימה בדוחק רב מגידול אווזים בחצר הבית ומעבודות מזדמנות.

בהיותו בן 16 אמרו לו הוריו ש"גדול בתורה" הוא כנראה לא יהיה, ולכן מוטב שיחפש את עתידו בעיר הגדולה. הוא הגיע לפראג, שהייתה אז בירת צ'כוסלובקיה, ומצא מקום באכסניה יהודית שבה למדו ועבדו בעבודות נגרות. בהמשך, כאשר פגש ביהודים שדיברו על ארץ ישראל, הציונות והקיבוץ, החליט קולמן להצטרף להכשרה הציונית. וכך, לאחר ארבע שנים בפראג עבר להכשרה של ארבע שנים נוספות בעיר פילזן. כאשר צעדו הנאצים לתוך פראג, נשלחה כל הקבוצה לעלייה מהירה לארץ ישראל. ב-1939 הגשים את חלומו, נחת בחופי הארץ והצטרף עם הקבוצה הצ'כית לקיבוץ הבונה.

בחדרה השתלב קולמן עם קבוצת נגרים בעסק שהרכיב סולמות עץ על גבי משאיות, ובהמשך הקים עם כמה מהם את הנגריה בדורות, שבה עבד שנים רבות. את אשתו קילה פגש בקיבוץ הבונה בחדרה, ומיד עם הגיעם לדורות נולד בנם הבכור אורי ואחריו נולדו דינה ושאול. בשנות ה-60 התבקש קולמן לעשות הסבה מקצועית ולעבור לעבוד בלול. ההתמסרות לענף החדש הייתה מוחלטת והוא דבק בה עד שנות ה-90. נפילה מהאופניים בדרך לעבודה בהיותו בן 77 מנעה ממנו עוד שנים של עבודה.

כבר לאחר הקמת המדינה, תוך כדי בניית יישובים חדשים, שטפה את דור המייסדים משיכה עזה אל העבר הרחוק, ההיסטוריה והארכיאולוגיה של ארץ ישראל. קולמן, שנמשך עוד קודם לכן לתחומים אלו, החל ללמוד בעצמו ארכיאולוגיה, והפך לארכיאולוג החובב המוסמך ביישוב. קבוצות של מטיילים צעירים ומבוגרים היו יוצאות איתו לחיפוש עתיקות, והוא היה מרכז את הממצאים, מנקה אותם, מזהה ורושם את הפרטים. לאט לאט הצטבר אצלו אוסף ארכיאולוגי רב ערך. המוזיאון הארכיאולוגי הניצב במרכז קיבוץ דורות הוא מפעל חייו.

ב-1994 חזר קולמן עם המשפחה שהקים למסע שורשים בצ'כוסלובקיה, ושנה לאחר מכן עבר ארוע מוחי קשה. את שמונה השנים עד פטירתו ב-1.11.2003 בילה בבית האבות על שם היילפרין באשקלון.

(מקור: אתר ההנצחה של קיבוץ דורות)