נולד בעיירה טבריג (ליטא), בשנת 1910, לאביו שמחה ראובן (מורה לעברית, נפטר במגדיאל בשנת תש"ה) ולאמו צילה בת יעקב שוהם (ממקורבי משפחת רבנים בליטא, נפטרה במגדיאל, בשנת תשי"ה).

נתחנך ברוח מסורתית ב"חדר", בבית-ספר עברי יסודי בעיירתו ובגימנסיה בתל-אביב, בהגיעו כנער לארץ ישראל. השתייך בנעוריו להסתדרות נוער ציונית "פרחי ציון", לאגודת הספורט "מכבי", פעיל בקרן הקיימת לישראל.

בגיל חמש-עשרה עלה עם בני-משפחתו לארץ ישראל (1925), שהשתקעו בתל-אביב וב-1929 עברו להתנחלות במגדיאל (כיום: הוד-השרון). עבד כפקיד בסוכנות לאניות וליבוא. משנת 1933 ואילך עבד בלשכת-המס של ההסתדרות העובדים ברמתיים; במושב העובדים גני-עם (מ"התישבות האלף" שבשרון) בתור מזכיר ושימש שם כ"מוכתר".

(מקור: דוד תדהר, אינציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו)