אבא ברדיצ'ב ממיסדי היישוב

נולד 1920 בגאלאץ, רומניה. הוא הצטרף לתנועת"הנוער הציוני" וכשסיים את לימודיו עזב את גאלאץ ויצא לבוקרשט לעבודה במרכז התנועה. כהכנה לחיים בארץ ישראל יצא לחוות הכשרה בפלוריאסקה, אך כשעלתה מפלגה אנטישמית לשלטון ברומניה הוצא צו לפירוק החוזה ועל אבא הוטל התפקיד לייצג את התנועה כלפי השלטונות ולרכז את הטיפול ברכוש החווה.
ב-1940, לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, היתה לו אפשרות לקבל תעודת עולה ליגלי (סרטיפיקט) אבל אבא בחר להעפיל לארץ ישראל עם חבריו. ההפלגה, באוניה "דריאן 2”, נמשכה ארבעה חודשים וכשהגיעו לחופי הארץ נכלאו המעפילים במחנות מזרע שליד עכו ועתלית למשך שנה וחצי. בתנאים הקשים של המחנה היה אבא הרוח החיה והמעודדת וגם בין היוזמים ללכד את החלוצים חברי "הנוער הציוני" לגרעין התיישבות עצמאי.
לאחר שחרורו ממחנה עתלית עבר יחד עם גרעין "הנוער הציוני" לקיבוץ גבע שבעמק יזרעאל ואחר כך לאשדות יעקב שבעמק הירדן.
בקיץ 1943 יסדו חבריו לגרעין את קבוצת"במאבק" של "העובד הציוני" בהרצליה.
בנובמבר 1943 התנדב אבא לפעולת צניחה בחו"ל, ובמארס 1944 יצא יחד עם חנה סנש, ראובן דפני ויונה רוזנפלד מבארי שבאיטליה ליוגוסלביה. המשימה שהוטלה על אבא ברדיצ'ב על ידי המוסדות הלאומיים היתה לחדור לרומניה, הנתונה לשלטון פרו-נאצי ולהתחבר עם יהודי רומניה כדי לסייע להם במאבק על קיומם. במקביל הוטלה עליו משימה צבאית – סיוע לבריחתם של טייסים שבויים ואיסוף חומר מודיעיני למען המאמץ המלחמתי של בעלות הברית.
באוגוסט 1944 חזר לבארי, ואף שהיתה לו האפשרות להשתחרר, בחר לצאת שוב לפעולה כדי לעזור לאחיו היהודים במצוקתם.
בספטמבר 1944 נשלח למובלעת הצ'כית בבאנסקה-ביסטריצה, שבה התחוללה אז התקוממות נגד הכובש הנאצי והביא איתו שלושה משדרים בשביל יחידת צנחנים שנמצאה באותו מקום. הוא מילא שם תפקיד של קשר ועם זאת סייע יחד עם שליחים אחרים מארץ ישראל לפליטים היהודים במובלעת. הוא עדיין חיפש דרכים להגיע ליעדו העיקרי – רומניה, והצליח להצטרף כחייל בריטי בכינוי ויליס למשלחת של קצינים אמריקאים ובריטים שנשלחו לחלץ טייסים שבויים במבצע מיוחד ושמו "מבצע דואס". בדרך זו קיווה להגיע לרומניה. בדרכם לעבר הגבול ההונגרי עלתה הקבוצה על מארב גרמני. אנשי הקבוצה התפזרו וניסו להימלט. המצוד אחריהם נמשך כמעט חודשיים, והם נפלו אחד אחד בשבי האויב.
ב-26 בדצמבר 1944 היו כבר כולם בשבי והועברו למחנה מאוטהאוזן. חקירתם נמשכה שמונה ימים והם הוצאו להורג בפקודת קלטנברונר, ראש המשרד לבטחון פנימי של הרייך. גופותיהם נשרפו.
אבא הוצא להורג ב-י"ב בשבט תש"ה (26.1.1945). הניח אב, אחים ואחיות. בחלקת הצנחנים שעל הר הרצל בירושלים חרוט ציון לזכרו: “צנח בשליחות העם בארץ אויב"; חבריו לגרעין הנציחו את שמו בקראם ליישובם "אלוני אבא".

(מקורות: מורשת, בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ)