עם סיום מלחמת העולם השניה, בשנת 1945, עזבו רבים מהחברים בשל התנאים הקשים במקום, הבעיות החברתיות שהתעוררו בין שתי הקבוצות וקשיי הפרנסה. במקום העוזבים נקלטו מתישבים חדשים, חלקם ניצולי שואה וחלקם חיילים משוחררים מהבריגדה. בשנת 1946 הוכנה תוכנית אב לישוב, החלה בנית בתי הקבע הראשונים, נבנו רפתות ראשונות וכן נחפרה באר.

לאחר מלחמת העצמאות נוספו לשלושים הנחלות שבמושב 62 יחידות דיור עבור עולים חדשים, רובן נחלות לחקלאים. בתחילה נקלטו במושב מתישבים בודדים שחלקם עלו לארץ לאחר השואה. בשנת 1951 נקלטה קבוצה גדולה של עולים חדשים, רובם שומרי מצוות ממוצא חסידי מטרנסילבניה, חלקם בעלי רקע חקלאי. בשנת 1953 נקלטו שלוש משפחות במסגרת מבצע 'מהעיר אל הכפר'. בשנת 1958 הגיעה קבוצה גדולה של עולים ממרוקו הישר מן האניה (רובם עזבו לאחר חודשים אחדים). בשנת 1956 הגיעו חמש משפחות מהונגריה.