בשנות השלושים המשפטנים עולי מרכז אירופה השפיעו על מערכת המשפט הארצישראלית כיחידים. תחילה הם התקשו להשתלב במערכת המשפטית, שכן המסורת המשפטית בארץ שילבה יסודות מהמשפט היהודי, העותומאני והאנגלי. עורכי-הדין שעלו ממרכז אירופה נאלצו לעמוד בבחינות שפה (אנגלית, עברית או ערבית) כתנאי לקבלת רשיון-עבודה במקצועם ולהיתר להופיע לפני בתי-המשפט לכן לא כולם המשיכו במקצועם ורק מתי מעט כיהנו כשופטים בתקופת המנדט הבריטי
שעתם של רוב המשפטנים יוצאי גרמניה הגיעה רק עם קום מדינת ישראל. המנגנון הממשלתי, שהיה כמעט חסום לפניהם בימי המאנדאט, נבנה עתה מחדש ונזקק להם ולכישוריהם. רבים מהם השתלבו בו בתור יועצים משפטיים ומבקרים פנימיים של היחידות השונות. אחרים השתלבו במנגנון ביקורת המדינה, שהוקם על-ידי מבקר המדינה הראשון, זיגפריד מוזס. מנגנון זה היה כמעט כולו על טהרת יוצאי גרמניה, ובו יכלו לנצל את השכלתם המשפטית או המשפטית-הכלכלית. יש להזכיר את ד"ר אדית קרויאנקר (לבית אשפטיין) השופטת מברלין שהניחה יסודות משפטיים לביקורת המדינה בישראל.
עוד אפיק חשוב שנפתח לפניהם עם קום המדינה היה סגל משרד-המשפטים, ובכלל זה פרקליטות המדינה והתביעה הכללית, שנבנו על-ידי שר המשפטים הראשון פנחס רוזן יליד ברלין שיסד את המסגרת המשפטית של המדינה. במעגל מייסדי משרד המשפטים פעלו גם אורי ידין וחיים הרמן כהן שהיה פרקליט המדינה הראשון ומשה זמורה הנשיא הראשון של בית המשפט העליון.
השפעתם של עולי מרכז אירופה הורגשה במשך תקופה ארוכה במערכת-השיפוט לדרגותיה, למן בית-המשפט העליון (זמורה, ויתקון, לנדוי, בנימין הלוי וחיים כהן), דרך בתי-המשפט המחוזיים, ועד בתי-משפט השלום ובתי-הדין לעבודה ולתעבורה. נטייתם הבולטת של המשפטנים יוצאי מרכז אירופה היתה לפעול במסגרת המערכת המשפטית הציבורית לגווניה השונים: שיפוט, תביעה, ייעוץ והוראה. משקלם הורגש פחות במיגזר הפרטי. מסלול מיוחד, שהתאים לידיעותיהם ולנסיונם, נפתח לפניהם בשנות החמישים, עם האפשרות לקבל פיצויים מגרמניה. ידיעת השפה והחוק הגרמני הקנתה להם יתרון בכל הקשור לבקשות לקבל פיצויים, ורבים מעורכי-הדין שנשארו במיגזר הפרטי פנו לתחום חדש זה.
יוצאי גרמניה שבצמרת הרשות השיפוטית הביאו באמתחתם מורשת ליבראלית-לאומית, שהושתתה על פורמליזם המרחיק את השופט מן הפוליטיקה, ובה בעת על תודעה ציונית שביקשה לגונן על אופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה הצעירה. צירוף מיחד זה, סייע להתגבשות יוקרתה ועצמאותה של הרשות השיפוטית בישראל.
מחקר וכתיבה: ד"ר רפאלה סטנקביץ
Dr. Rafaela Stankevich
Historikerin und Autorin